כל שמעמיק הידע האנטומי וההבנה של תהליכי ההזדקנות משתנה בהתאם גם הגישה הכירורגית בניתוחי עפעפיים, ובנוסף לשיטות המסורתיות מתפתחות שיטות חדשות. בעבר עודפי העור היו היחידים שקיבלו התייחסות והוסרו בניתוח, היום אנו מבינים כי בעפעפיים כמו ביתר הפנים מתפתח עם הגיל חסר נפח עקב ניוון או צניחת שומן במדורים השונים, וגם הוא מחייב התייחסות. פותחו שיטות שונות להחזרת המתח ולהחזרת השומן למקומו. בנוסף החתכים בהם משתמשים מוסווים יותר, קטנים יותר, ולעיתים אף ניתן להימנע מחתכים חיצוניים בכלל.
בעפעפיים העליונים החדשנות מתרכזת בארבע תחומים עיקריים: הרמת עפעפיים ע"י חיזוק השריר מצדו הפנימי של העפעף ללא צלקת חיצונית, הקטנת היקף הניתוח והקטנת כמות הרקמה המוסרת בניתוח. בחלק מהמקרים הזרקת חומר מילוי ולא ניתוח הוא הפתרון
ניתוח הרמת עפעף ללא חתך עורי
שיטה זו אותה אני מיישם כבר באופן רוטיני החל שנת 2001 מתאימה למנותחים הזקוקים לתיקון של צניחת עפעף אמתית (פטוזיס) ע"י חיזוק השריר ללא שיש צורך גם להסיר עודפי עור. הניתוח מבוצע מהחלק הפנימי של העפעף ע"י קיצור שרירי המולר – אחד משני השרירים האחראיים על הרמת העפעף. יתרונה העיקרי של השיטה בהתאוששות המהירה ומיעוט הבצקת ושטפי הדם לאחר הניתוח ובהיעדר חתך עורי התוצאה בשיטה זו הנה גם יותר מדוייקת וצפויה וגם מחזיקה מעמד שנים רבות יותר.
ניתוח הרמת עפעפיים (בלפרופלסטיקה) עם הסרה מועטה בלבד של רקמה
יתרונו של ניתוח זה הוא בהשגת מראה טיבעי הרבה יותר. הניתוח הנ"ל מיושם אצלי באופן שגרתי. אחת התובנות העיקריות של השנים האחרונות בניתוחי עפעפיים קשורה לעובדה שעם הגיל, בניגוד למה שסברו בעבר, כמות השומן פוחתת ולא עולה. ולכן בכל אחד משלבי הניתוח נעשה ניסיון ראשית להחזיר את השומן למקומו ע"י הידוק המחיצה בתפרים, או פיזור השומן למקומות בהם הוא חסר. רק שומן שאינו ניתן להחזרה או לפיזור מוסר בניתוח. בנוסף נעשה ניסיון להמעיט בכמות שריר האורביקולריס המוסרת בניתוח דבר הנותן מראה טבעי יותר לאורך זמן.
ניתוח לתיקון עין שקועה
אצל חלק מהחולים עם הגיל חלה תופעה בה העין שוקעת לאחור וכלפי מטה בארובה היות והיא מאבדת את הרקמה התומכת בה מלמטה ומאחור. תופעה זו נגרמת כתוצאה מהפחתת כמות השומן בארובה עם הגיל, ומנדידת השומן הארובתי קדימה. במצב זה נוצר שקע עמוק מעל העפעף העליון ברווח שבין העפעף לגבול הארובה העליון ונוצר מראה מבוגר וחולני. השקע בעפעף העליון מלווה פעמים רבות בשקיות מתחת לעפעף התחתון, במקרים אלה, כל ניתוח שבו מסירים שומן או כמות גדולה של עור ושריר, רק יגביר את השקע מעל העין.
הניתוח המודרני במקרים אלה כולל הסרה מועטה של עור בלבד מהעפעף העליון ללא שריר וללא שומן. בנוסף מבצעים השתלת שומן לתוך השקע מעל העפעף. השומן שאני משתיל נלקח מהעפעף התחתון או מהשומן התת עורי בבטן. השיפור המתמיד בחומרי המילוי המוזרקים מאפשר גם שימוש בהם בזמן הניתוח או לאחריו ע"מ לשפר את התוצא הניתוחית.
במקרים בהם השומן אינו נקלט בצורה טובה ונספג, ניתן להשתמש בשתלים סינטטיים מסוגים שונים המושתלים לארובה.
הרמת הגבה דרך החתך בעפעףבמקביל לצניחת העפעפיים עם הגיל מתרחשת לעיתים גם צניחה של הגבות והמצח. צניחת הגבות משפיעה על כמות העור העודף בעפעף העליון ועל צורת אזור העין. בחלק גדול מהמקרים ניתן לבצע הרמה של הגבה דרך החתך בעפעף, ובכך לחסוך ניתוח נרחב להרמת הגבה והמצח. עם זאת השיטה אינה מרימה את הגבה במידה רבה ולכן אינה מתאימה לחולים עם צניחת גבות קשה.
החזרת בלוטת דמעות צנוחה דרך החתך בעפעף
בחלק החיצוני של העפעף העליון מתחת לעצם הארובה, ממוקמת בלוטת הדמעות. אצל חלק מהחולים הבלוטה צונחת אל מתחת לעצם הארובה ונראית כנפיחות בצד החיצוני של העפעף. אסור לפגוע בבלוטת הדמעות בזמן ניתוח הרמת עפעפיים. יש למקמה מחדש מאחורי העצם בעזרת תפרים.
כיצד ניתן לדעת האם הבעיה היא רק עודפי עור שמכבידים על העפעף , ומביאים לצניחתו , או שמדובר גם בצורך של חיזוק שריר העפעף? מה הבדיקה לצורך אבחנה מבדלת?
תודה !
אכן שאלתך חשובה.
אם מסיטים את העור בעדינות כלפי מעלה ומתחתיו מתגלה העפעף פתוח לחלוטין, אזי אין צורך לחזק את השריר. זה נשמע פשוט וזה אכן פשוט עבור הרופא הבודק, אבל לפעמים קשה להבחין בזאת באופן עצמאי .
אפשרות נוספת היא לטפטף טיפה המכווצת את השריר של העפעף ומרימה אותו במילימטר או שניים ( מבחן אפרין). אם ההבדל בין המצב עם הטיפה וללא הטיפה הוא משמעותי באופן חזותי, או שהמטופל חש שיפור ניכר בתחושתו כאשר העפעף מתרומם, אז כדאי לחזק את השריר.
כמובן שישנם מצבים משולבים בהם יש גם עודף של עור וגם צניחה של השריר.